מע"מ רמלה נ' קוק

גזר - דין

כתב האישום

1.הנאשם הודה בעובדות כתב האישום שהוגש כנגדו והורשע בביצוען של שלוש עשרה עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף תשל"ו – 1975 (להלן: חוק מס ערך מוסף) על פי עובדות כתב האישום, הנאשם הינו בעל עסק להובלת מטענים בדרכים ורשום כעוסק מורשה. הנאשם הינו המנהל של העסק והיה בתפקיד זה גם בתקופה הרלוונטית לכתב האישום במהלך שנות המס 2007 עד 2009. הנאשם לא הגיש את הדו"חות התקופתיים שלהלן לרשויות המע"מ: אוקטובר 2007, דצמבר 2007, פברואר 2008, אפריל 2008, יוני 2008, אוגוסט 2008, אוקטובר 2008, דצמבר 2008, פברואר 2009, אפריל 2009, יוני 2009. כמו כן, הנאשם הגיש את הדו"חות התקופתיים שלהלן באיחור: דו"ח ליוני 2007 הוגש באיחור של 100 ימים וכן דו"ח לאוגוסט 2007 הוגש באיחור של 32 ימים.

טיעוני הצדדים

2.לאחר הטיעונים לעונש הצדדים הגישו הודעה בהסכמה ואשר לפיה הגיעו להסדר טיעון לפיו המאשימה תעתור למאסר בפועל של שישה חודשים שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות ובעוד שהנאשם יעתור למאסר בפועל של חודש אחד שירוצה בדרך של עבודות שירות. כמו כן, ב"כ הנאשם הגיש טיעונים משלימים בכתב מטעמו לעניין העונש.

3.בא כוח המאשימה טען כי הנאשם לא הסיר את המחדלים וכי חוב קרן המס עומד כיום על סך של 83,587 ₪, גובה הקנסות עומדים על סך של 100,734 ₪ וכי קיימת ריבית על הקנסות בסך של 27,263 ₪. בא כוח המאשימה אף הגיש טיעונים משלימים בכתב ופירט את הפסיקה הרלוונטית ואשר בה נקבעו השיקולים המנחים בגזירת הדין בעבירות לפי חוק מס ערך מוסף. כמו כן, עתר בנוסף לעונש של שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות גם למאסר על תנאי וקנס כספי. מתחם העונש ההולם, לפי בא כוח המאשימה לעניין רכיב המאסר, נע בין 4 ל-8 חודשי מאסר בפועל, ורכיב הקנס נע בין 13,000 ₪ עד 29,200 ₪.

4.בא כוח הנאשם טען כי מרשו הינו אדם נורמטיבי אשר עסקו קרס ונמצא כיום בהליכי פשיטת רגל (נ/2) וציין לקולא את ההודאה של הנאשם בכתב האישום והיות הנאשם גרוש ואב לילד שבמשמורת אימו. ב"כ הנאשם חלק על גובה חוב קרן המס, וטען שהוא עומד כיום על סך של 72,000 ₪ ולא 83,587 ₪, כפי שנטען ע"י ב"כ המאשימה. לעניין גובה הקנס, ב"כ הנאשם טען שיש להסתפק בסך של 1,000 ₪.

5.ניתנה הוראה לממונה על עבודות השירות להכין חוות דעת בדבר התאמתו של הנאשם לבצע עבודות שירות ומחוות הדעת שנתקבלה, הנאשם נמצא מתאים.

מדיניות הענישה בעבירות מס

6.ככלל נפסק לא אחת כי בעבירות מס , שיקולי ההרתעה גוברים על נסיבותיו של הנאשם, אף אם אינם מאיינים אותם וזאת נוכח הפגיעה הקשה של עבירות המס במשק ובכלכלה. רבים מעברייני המס הם אנשים שיראו כנורמטיבים ביסודם, אשר לא ישלחו יד לכיס הזולת אך אינם נרתעים משליחת יד לכיס הציבורי, ומכאן המשקל המיוחד להיבט ההרתעתי בענישתם של עברייני המס (רע"פ 5906/12 עזרא נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ניתן ביום 9.9.12 ע"י כבוד השופט שוהם; 1689/09 אוראל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ניתן ביום 10.5.09 ע"י כבוד השופט ג'ובראן; רע"פ 6095/06 לוי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ניתן ביום 5.11.06 ע"י כבוד השופט ג'ובראן); ע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(3) 727,721 (2004).

7.יש לזכור כי בפסיקה נקבע כי יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה בעבירות מס, לרבות הטלת עונשי מאסר בפועל, וזאת אף במקרים שהוסרו המחדלים (רע"פ 6095/06 לוי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ניתן ביום 5.11.06 ע"י כבוד השופט ג'ובראן). כמו כן, בפסיקה נקבע כי העבירה לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, איננה עבירה של אחריות קפידה, אלא עבירה של מחשבה פלילית או רשלנות (רע"פ 26/97 לקס נ' מדינת ישראל פ"ד נב(2) 673, במיוחד עמ' 690, 694 ו-704 לפסק הדין; רע"פ 1875/98 אורן בנגב מתכות בע"מ נ' מדינת ישראל פ"ד נד(4) 529, 536).

8.הנאשם שבפני הורשע ב-13 עבירות של אי הגשת דו"חות וכל דו"ח תקופתי אשר לא הוגש כנדרש לפי חוק מס ערך מוסף יחשב כעבירה בפני עצמה. כל אירוע של אי הגשת דו"ח הינו אירוע העומד בפני עצמו ומתבצע בזמן נתון, ואין בדימיון בין הפעולות המתבצעות בעת אי הגשת כל דו"ח ודו"ח במועדו בכדי לגרום לפעולות נפרדות אלו להפוך לידי מקשה אחת (רע"פ 5953/08 עתאמלה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (22.10.08). אין לפרט זכות לבסס את המשך פעילותו העסקית על כספים שאינם שייכים לו, ולכן גם לא תעמוד לו הגנה בדבר "הצדק סביר" בעת שהעיכוב בהעברת כספי המיסים נבע ממצוקה כלכלית קשה, אשר הותיר בפני הפרט אך בחירה בין העברת כספי המיסים, שאינם שייכים לו, לבין קריסתו הכלכלית (רע"פ 4844/00 ברקאי נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(2) 37(2001); רע"פ 6167/11 ספקיוריטי המוקד המרכזי בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) (19.2.12); רע"פ 4563/09 פריצקר נ' מדינת ישראל – אגף מס הכנסה ומע"מ (פורסם בנבו) (5.6.09)).

9.נביא להלן דוגמאות מהפסיקה לגבי ענישה בעבירות של אי הגשת דו"חות במועד לרשויות המס לפי סעיף 117(א) לחוק מס ערך מוסף:

רע"פ 288/13 אבו אלחלאוה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (14.1.13). המבקש הורשע ב-29 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, וזאת במהלך שנות המס 2004 עד 2008. המבקש הורשע גם ב-10 אישומים של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 216(4) ו-224א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961. המבקש נדון ע"י בית משפט השלום ל-7 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך של 20,000 ₪. ערעור שהוגש לבימ"ש המחוזי נדחה וכך גם נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגש לבימ"ש העליון. המבקש היה נעדר עבר פלילי ואשר ניסה להסיר את המחדלים, אך בפועל הם לא הוסרו באופן מלא. בית משפט העליון העיר כי: "בנסיבות המקרה, לא מצאתי כי גזר הדין סוטה ממתחם הענישה באופן המצדיק את התערבותו של בית משפט זה כערכאת ערעור שניה".

רע"פ 5953/08 עתאמלה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (22.10.08). המבקש הורשע בבימ"ש השלום בגין 8 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף ועבירה של אחריות מנהל פעיל לפי סעיף 119 לחוק הנ"ל. המבקש נדון ל-7 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס של 30,000 ₪. ערעורו לבימ"ש המחוזי נדחה וכך גם נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה לבימ"ש העליון.

רע"פ 6167/11 ספקיוריטי המוקד המרכזי בע"מ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (19.2.12). על עובדות המקרה ניתן ללמוד בהרחבה מפס"ד של בית המשפט המחוזי ע"פ 47937/07/10 [פורסם בנבו] (12.7.11). במקרה זה היה מדובר בחברה ומנהלה שהורשעו ב-35 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף. על המנהל הוטל ע"י בית משפט שלום עונש מאסר של 6 חודשים שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך של 25,000 ₪ ועל החברה הוטל קנס בסך של 50,000 ₪. ערעור שהוגש לבימ"ש המחוזי נדחה וכך גם נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה לביצ המשפט העליון.

מתחם העונש ההולם לגבי רכיב המאסר ורכיב הקנס

10.טענת ב"כ המאשימה כי מתחם העונש ההולם ל-13 עבירות שבהן הורשע הנאשם, של אי הגשת דו"חות במועד, נע בין ארבעה ועד שמונה חודשי מאסר בפועל, מקובלת עליי. בעת קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם, לקחתי בחשבון כי לנאשם אין עבר פלילי קודם (ראו סעיף 40יא לחוק העונשין); הודאתו של הנאשם בכתב האישום וחיסכון בזמן שיפוטי יקר (ראו סעיף 40יא(4) ו-(5) לחוק העונשין). נתון נוסף שיש לקחתו בחשבון הוא היקף סכום קרן המס לעבירות המפורטות בכתב האישום (כאשר אני לוקח בחשבון גם את הפער בין הצדדים באופן חישוב הקרן) וכן אי הסרת המחדלים (ראו סעיף 40ט(3) ו-(4) לחוק העונשין).

11.סעיף 40ח לחוק העונשין תשל"ז – 1977 קובע כדלקמן :

"קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס, יתחשב, נוסף על האמור בסעיף 40ג(א) במצבו הכלכלי של הנאשם, לצורך קביעת מתחם עונש הקנס ההולם."